מכירים את הביטוי "אין לו אלוהים"?
כשאנחנו כועסים, אינינו יכולים לראות בעיניים.
אנו פועלים מתוך דחף שנראה כאילו הוא חזק מאיתנו, ורומסים כל מה שנקרה בדרכנו.
מה קורה לנו בשעת כעס?
אנחנו מתנתקים מכל האספקטים הגבוהים והנאצלים שלנו, מה"אני הגבוהה", מהאלוהים הפנימי הקיים בכל אחד מאיתנו.
(שווה לקרוא עד הסוף, כי המידע המובא כאן נוגע לכל אחד, ויכול לפקוח את העיניים לגבי נושאים קריטיים בחיים)...
בעיני הקבלה, בעת כעס אנו מתנתקים מאור הבורא.
אנו נמצאים במצב של חוסר מודעות, וכל המחשבות שלנו מתעוותות.
אמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק:
"הכעס הוא דבר ארסי בהיותו מונח בפנימיות הנפש שהוא אל הזר שבגופו של אדם."
רעל המפעפע בתוך הנפש המושווה לעבודה זרה.
מקור הכעס לפי הרב קוק:
"יסוד הכעס בא מצד חסרון היצירה הרוחנית. קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת מובלט, דולקים את הנשמה ומצערים אותה בקיצפון פנימי."
לדבריו, מקור הכעס הוא החיסרון ביצירה רוחנית, בהזנחת הנשמה ובחיים ללא עמוד שדרה רוחני – ללא כוח הנובע מהפנימיות.
אדם שמרגיש כעס, מכניס את עצמו לפולחן עצמי:
כל רצונותיו נעשים מקודשים, וכל מי שמפריע למימושם נידון לגזר דין קשה.
אל תוך הכעס מתנקזות רבות מהתכונות (המידות) השליליות) שלנו: כמו פחד, נטישה וגאווה. ואפילו האמונה השגויה לפיה העולם צריך להתנהל על פי השקפת העולם פרטית שלנו.
בזמן כעס מתפרצת מאיתנו מחשבה חדה כחנית שיכולה לפצוע לא פחות ממכה פיסית.
כעס עלול להיות כוח הרסני ביותר שמחריב קשרי אנוש, מפרק משפחות, סוחט את האנרגיות שלנו, וגורם לנו לפעול בעיוורון ולעשות טעויות.
חז"ל מדמים את הכועס לעובד עבודה זרה, ורואים את מידת הכעס בחומרה גדולה.
לפי הקבלה: הכעס מזיק לפרנסה, וכהשיצר הרע מסית את האדם שיכעס, עליו לדעת שבשעה זו רוצים להשפיע לו מלמעלה איזה סך ממון, ויצר הרע רוצה לקלקל זאת.
- אדם הכועס מבעיר בעצמו את אש הגיהינום.
לפי הגמרא: אם הוחלט מלמעלה שברכה מסויימת צריכה לרדת על האדם, ואותו אדם כועס, מתבטלת הברכה.
הכעס מזין את הקליפות, הכוחות השליליים וכוחות הרוע והטומאה.
הוא מעבה ואוטם את הקליפות ומונע מהאור לחדור אלינו.
לפי חז"ל:
"כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו".
"אין לך דבר שיבטל את הדבקות ברוחניות יותר מן הכעס".
"כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו" –
(האדם אינו מת, אך הצדדים הנשגבים והנעלים של אישיותו מסתלקים ממנו.)
"והסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך" (אמר שלמה המלך בספר קהלת).
חז"ל לימדו אותנו שהשורש של מידת הכעס והמקור הפנימי שלה בנפש שלנו היא מידת הגאווה.
** חשבו לרגע – רוב הפעמים שאנחנו מרגישים כעס קורות כאשר גאוותנו נפגעה:
אנשים אחרים לא עמדו בדרישות שלנו, לא נהגו בנו בצורה הוגנת, העליבו אותנו, הדברים לא קרו כפי שציפינו, מישהו התערב בתהליך שלנו ועצר אותנו, וכו'.
על ידי כעסו, האדם מעורר על עצמו דינים:
בספר "ליקוטי עצות" (של הרב נתן שטרנהרץ, תלמידו של הרבי מברסלב) כתוב, שעל ידי הכעס מתעורר המקטרג הגדול שהוא עשיו (אדום), ומן המקטרג העליון מתעוררים ומשתלשלים מקטרגים שמקיפים את האדם הכועס ושולטים עליו, כי על ידי הכעס חכמתו מסתלקת, וצלם האלוקים סר מעל פניו, ואין לו פני אדם, ועל ידי זה שולטים בו השונאים.
הקליפות הניזונות מן הכעס עושקות את המזון הרוחני שמעניק הבורא לאדם והוא נותר חסר כל ונמצא כרצוץ בגשמיות.
כאשר יש חוסר ברוחניות – זה משתקף כחוסר בגשמיות – ומכאן הפגיעה בפרנסה עקב הכעס.
"זעם, חרון וכעס הם מראשי המטמאים לעושרו של אדם."
- אם כך – אנו מכירים בכך שמידת הכעס מוטבעת בטבע האדם.
כולנו חווים אותו.ביחד עם זאת, אם נהיה מודעים לנזקים האיומים שהכעס גורם לנו באופן אישי,
אנו יכולים לבחור לתקן זאת באמצעות מדיטציה עם צירוף האותיות פ.ו.י מתוך ע"ב השמות.
לקבלת הרשימה המלאה של פירושי "ע"ב שמות השם" והדרכים לעבוד איתם, אנא היכנסו לדף הנחיתה הזה:
http://www.kabbalahinsights.com/he/request-72-names-h והשאירו שם וכתובת אימייל.
ואשלח אליכם בשמחה קובץ PDF
כשאנחנו כועסים, אינינו יכולים לראות בעיניים.
אנו פועלים מתוך דחף שנראה כאילו הוא חזק מאיתנו, ורומסים כל מה שנקרה בדרכנו.
מה קורה לנו בשעת כעס?
אנחנו מתנתקים מכל האספקטים הגבוהים והנאצלים שלנו, מה"אני הגבוהה", מהאלוהים הפנימי הקיים בכל אחד מאיתנו.
(שווה לקרוא עד הסוף, כי המידע המובא כאן נוגע לכל אחד, ויכול לפקוח את העיניים לגבי נושאים קריטיים בחיים)...
בעיני הקבלה, בעת כעס אנו מתנתקים מאור הבורא.
אנו נמצאים במצב של חוסר מודעות, וכל המחשבות שלנו מתעוותות.
אמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק:
"הכעס הוא דבר ארסי בהיותו מונח בפנימיות הנפש שהוא אל הזר שבגופו של אדם."
רעל המפעפע בתוך הנפש המושווה לעבודה זרה.
מקור הכעס לפי הרב קוק:
"יסוד הכעס בא מצד חסרון היצירה הרוחנית. קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת מובלט, דולקים את הנשמה ומצערים אותה בקיצפון פנימי."
לדבריו, מקור הכעס הוא החיסרון ביצירה רוחנית, בהזנחת הנשמה ובחיים ללא עמוד שדרה רוחני – ללא כוח הנובע מהפנימיות.
אדם שמרגיש כעס, מכניס את עצמו לפולחן עצמי:
כל רצונותיו נעשים מקודשים, וכל מי שמפריע למימושם נידון לגזר דין קשה.
אל תוך הכעס מתנקזות רבות מהתכונות (המידות) השליליות) שלנו: כמו פחד, נטישה וגאווה. ואפילו האמונה השגויה לפיה העולם צריך להתנהל על פי השקפת העולם פרטית שלנו.
בזמן כעס מתפרצת מאיתנו מחשבה חדה כחנית שיכולה לפצוע לא פחות ממכה פיסית.
כעס עלול להיות כוח הרסני ביותר שמחריב קשרי אנוש, מפרק משפחות, סוחט את האנרגיות שלנו, וגורם לנו לפעול בעיוורון ולעשות טעויות.
חז"ל מדמים את הכועס לעובד עבודה זרה, ורואים את מידת הכעס בחומרה גדולה.
לפי הקבלה: הכעס מזיק לפרנסה, וכהשיצר הרע מסית את האדם שיכעס, עליו לדעת שבשעה זו רוצים להשפיע לו מלמעלה איזה סך ממון, ויצר הרע רוצה לקלקל זאת.
- אדם הכועס מבעיר בעצמו את אש הגיהינום.
לפי הגמרא: אם הוחלט מלמעלה שברכה מסויימת צריכה לרדת על האדם, ואותו אדם כועס, מתבטלת הברכה.
הכעס מזין את הקליפות, הכוחות השליליים וכוחות הרוע והטומאה.
הוא מעבה ואוטם את הקליפות ומונע מהאור לחדור אלינו.
לפי חז"ל:
"כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו".
"אין לך דבר שיבטל את הדבקות ברוחניות יותר מן הכעס".
"כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו" –
(האדם אינו מת, אך הצדדים הנשגבים והנעלים של אישיותו מסתלקים ממנו.)
"והסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך" (אמר שלמה המלך בספר קהלת).
חז"ל לימדו אותנו שהשורש של מידת הכעס והמקור הפנימי שלה בנפש שלנו היא מידת הגאווה.
** חשבו לרגע – רוב הפעמים שאנחנו מרגישים כעס קורות כאשר גאוותנו נפגעה:
אנשים אחרים לא עמדו בדרישות שלנו, לא נהגו בנו בצורה הוגנת, העליבו אותנו, הדברים לא קרו כפי שציפינו, מישהו התערב בתהליך שלנו ועצר אותנו, וכו'.
על ידי כעסו, האדם מעורר על עצמו דינים:
בספר "ליקוטי עצות" (של הרב נתן שטרנהרץ, תלמידו של הרבי מברסלב) כתוב, שעל ידי הכעס מתעורר המקטרג הגדול שהוא עשיו (אדום), ומן המקטרג העליון מתעוררים ומשתלשלים מקטרגים שמקיפים את האדם הכועס ושולטים עליו, כי על ידי הכעס חכמתו מסתלקת, וצלם האלוקים סר מעל פניו, ואין לו פני אדם, ועל ידי זה שולטים בו השונאים.
הקליפות הניזונות מן הכעס עושקות את המזון הרוחני שמעניק הבורא לאדם והוא נותר חסר כל ונמצא כרצוץ בגשמיות.
כאשר יש חוסר ברוחניות – זה משתקף כחוסר בגשמיות – ומכאן הפגיעה בפרנסה עקב הכעס.
"זעם, חרון וכעס הם מראשי המטמאים לעושרו של אדם."
- אם כך – אנו מכירים בכך שמידת הכעס מוטבעת בטבע האדם.
כולנו חווים אותו.ביחד עם זאת, אם נהיה מודעים לנזקים האיומים שהכעס גורם לנו באופן אישי,
אנו יכולים לבחור לתקן זאת באמצעות מדיטציה עם צירוף האותיות פ.ו.י מתוך ע"ב השמות.
לקבלת הרשימה המלאה של פירושי "ע"ב שמות השם" והדרכים לעבוד איתם, אנא היכנסו לדף הנחיתה הזה:
http://www.kabbalahinsights.com/he/request-72-names-h והשאירו שם וכתובת אימייל.
ואשלח אליכם בשמחה קובץ PDF