כאשר ניצוצות הקדושה מתפזרים...

הנשמה שלכם הינה ניצוץ מנשמת אדם קדמון – האבטיפוס של הבריאה כולה. 
במהותה היא זוהרת ומלאת אנרגיית חיים.

לפי הקבלה, נפש האדם ניזונה מניצוצות קדושה – כוחות רוחניים המחזקים אותה.

מה מחזק את ניצוצות הקדושה שבנו?
כשאנחנו מחוברים לצדדים החיוביים והנשגבים שלנו, ופועלים בעולם מתוך מודעות ורצון להיטיב, אינינו מבזבזים ניצוצות קדושה - להיפך, אנו ניזונים מהמעשים טובים שעשינו ומהכוחות העליונים הנובעים מהחיבור שלנו לאור. ניצוצות הקדושה שבנו מתעצמים.

לפעמים אנו מאבדים מהזוהר של נשמתנו – הניצוצות שלנו נבלעים בתוך הצדדים האפלים של נפשנו.

כשאנו מחוברים לצדדים השליליים שבנו, מזונה של הנפש הוא דל מאוד, ומספיק רק לקיום בסיסי.

זה קורה במצבים שבהם אנו שוקעים בפחדים, כעסים, תחושת נפרדות, ייאוש וצער, ושוכחים את הייחודיות שלנו. 
גם כשאנו צורכים ניצוצות קדושה כדי להזין תענוגות גשמיים שאין בהם שום ערך רוחני, מתבזבז המזון הרוחני שאנו מקבלים.
הצדדים האפלים שלנו, שמונעים בדרך כלל על ידי האגו וההתמקדות בהם, צורכים ברעבתנות כל טיפת אנרגיה שיש ברשותנו.

הניצוצות מתפזרים, ואנחנו מפסידים מכוחנו ונחלשים.

מה הם המצבים שמחלישים אותנו?

- מצבים שהכעיסו אותנו,

- מקרים בהם פעלנו מתוך פחד,

- מקרים שבהם לא התאפשר לנו להיות כפי שאנחנו באמת ונכנענו נגד רצוננו לאילוצים חיצוניים,

- מקרים שבהם איבדנו את החופש האישי שלנו,

- כאשר איבדנו את השלווה הפנימית שלנו,

- אנשים אחרים ששאבו מאיתנו את האנרגיות שלנו, ועוד.

כאשר מתפזרים הניצוצות החיוניים האלה לכל עבר, אנו מרגישים עייפות ודעיכה, חוסר אונים והתרוקנות. 
אנו מתרוקנים מתחושת התעלות הנפש שמעניקה לנו אושר ותחושת משמעות בחיים.

מה שיעזור לנו במצבים כאלה, הוא עבודה עם צירוף האותיות י.ל.י מתוך ע"ב השמות.